״החרד לגורלו״
מיגל, 65, ספרד
אני לא יודע איך יהיו החיים שלי מעתה והלאה. אני באמת מודאג מהמצב הכלכלי שלי ואני גם נמצא בטווח גיל מסוכן ומדאיג אותי מאוד להידבק
מיגל הוא בעל מסעדה באזור כפרי. הסגר אילץ אותו לסגור את המסעדה ובכך נחתכה הכנסתו באחת.
הוא ״סוחב״ חובות עוד מהמשבר הכלכלי הקודם, ולא יכול לקחת הלוואות. הוא לא יודע כיצד יוכל להמשיך ולהפעיל את העסק בלי הכנסות והוא מודאג מאוד מעתידו הכלכלי גם בלי המסעדה. כרגע הוא חי מהחסכונות המועטים שלו, מצמצם את הוצאותיו למינימום ההכרחי ופורס את התשלומים שלו ל-3-4 חודשים קדימה. מיגל דואג לשמור יותר על תקינות הרכב, המסעדה והבית כדי לוודא שלא יווצרו לו הוצאות נוספות מתקלות לא צפויות.
המסעדה היתה המקום שבו הוא פוגש ונהנה מחברתם של אנשים. עם הסגר מצא את עצמו מבודד. למרות שהוא משווע לחברה, הוא פוחד מאוד להידבק מפאת גילו, ותוהה אם יוכל לחזור לשיגרה גם אחרי שהסגר יגמר. הוא מנסה להבין כיצד יוכל להפעיל את המסעדה במתכונת אחרת ועדיין לשמור על ריחוק חברתי. האם אנשים בכלל יגיעו?
הוא לא יודע איך להתחיל לגשת לאפשרות של משלוחים והזמנות אונליין, כמו בעלי המסעדות האחרים בסביבה.
הוא התחיל ליצור קשר עם חברים ותיקים שלא דיבר איתם הרבה זמן, זה גורם לו להיזכר בימים טובים. זה מרגיע אותו ומסיח את דעתו.
מאז הסגר, הוא יוצא כל יום לטיול של כמה ק"מ בטבע שבסביבת ביתו כחלק ממשטר חדש שבו הוא מנסה לעקוב ולשפר את מצבו הגופני. למרות שאין לו בעיות בריאותיות מיוחדות, הוא חושש מאוד ממגע עם שרותי הבריאות, ואפילו ביטל כמה תורים שגרתיים שנקבעו לו קודם. מיגל התחיל לנהל יומן מעקב יומי של מצבו הבריאותי, כדי שבמידה ויחלה, יוכל לדווח לרופאים במדוייק על מצבו.
מיגל השתמש תמיד בכלים דיגיטליים בסיסיים מאוד כמו Google, Word וכו'. עכשיו התחיל ללמוד כלים נוספים כמו זום ו-פייס טיים, אבל ברמה בסיסית מאוד. השימוש בכלים הדיגיטליים עובד טוב כשמישהו אחר מפעיל אותם בשבילו או מלווה אותו בהנחיות מדוייקות להפעלה.
מה אמרו אנשים דומים
״הפסקנו לנסוע במכונית כדי לחסוך בעלויות דלק ובביטוח. כל יומיים אני מפעיל את המנוע של המכונית כדי לוודא שדבר לא נשבר והופך להוצאה בלתי צפויה חדשה."
ישראל, 83
״אני מרגישה, שאני 'יוצאת מדעתי'; מכיוון שאין לי שותפות לדירה או למגורים משותפים, הבדידות משפיעה עליי יותר מהבעיות הכלכליות.״
65 ,פורטוגל
״אי הוודאות הבריאותית היא לא רק לגבי הנגיף, אלא גם לגבי תופעות הלוואי אפשריות כתוצאה של מחלות או של תאונות בית. אנחנו נוקטים צעדים יוצאי דופן שלא נקטנו לפני כן, כדי לא להיות תלויים בשירותי הבריאות״
68,ספרד
״אנחנו מנהלים יומן של התסמינים שלנו, כדי שנוכל להראות אותו לצוות הרפואי במקרה שנידבק״
65,אוסטרליה
המשתנים שמגדירים את ההתמודדות עם המשבר ועם היציאה ממנו
חווית הפרסונה את משבר הקורונה והיציאה ממנו
זירות מחקר רלוונטיות לדמות
מגלים מרחבים ציבוריים מחדש
הולכים לאיבוד
ללא רשת
ביטחון
היפר מודעות בריאותית
החיפוש אחר דרכי תקשורת
ביתי הוא
מבצרי
נמנעים ממפגש עם מערכת הבריאות
מי מהשותפים שלך הוא מיגל?
מה הפתרונות שאתם יכולים לייצר עבורו כדי שימשיך להפעיל את העסק גם אחרי המשבר?
בואו ונעצב יחד את המציאות החדשה!